世界感

闇の幕が静かに降りるような始まり 深い霧に包まれた街 足音だけが響く路地裏 真実を隠す影が すぐそばで笑っている 囁く声に導かれ 見えない糸に縛られて 心の奥に潜む恐怖が 目を覚ます 世界感が崩れてゆく 幻と現実が交差する 怖さに震えながらも 闇を突き破る叫びをあげる 閉ざされた扉の奥に 答えはあるのか 絡み合う謎が 逃げ場を失わせる 沈む鼓動を追いかけて 触れた冷たい手のひら 真実は牙を剥いて 夜を裂く 世界感が崩れてゆく 光と闇の狭間で迷う 恐怖に飲まれながらも 抗う意志を胸に刻む 赤い月が見下ろす 逃げられない運命 それでも抗う声が 闇を照らす 世界感を切り裂いて 未知なる未来を掴むため 怖さを越えたその先に 生きる意味が見える 静寂と共に闇へと溶ける

התחלה כמו מסך של חשיכה הנופל בשקט עיר עטופה בערפל עמוק וכבד רק צעדים מהדהדים דרך צללי הרחוב האחורי צללית המסתירה את האמת מחייכת אי שם קרוב אליי מובלת שולל על ידי קול לוחש קשורה חזק בחוטים שאיני יכול לראות הפחד האורב עמוק בתוך לבי פוקח את עיניו תחושת העולם שלי מתפוררת והולכת אשליה ומציאות מצטלבות ומטושטשות גם בעודי רועד מן הפחד אני קורע את החושך ומניח לצעקתי להשתחרר מאחורי דלת חתומה ונעולה האם יש תשובה הממתינה שם? חידות הסבוכות יחד בחוזקה מותירות אותי ללא שום דרך מילוט רודף אחר פעימת לב שוקעת נגעתי בכף יד קרה ורועדת האמת חושפת את שיניה המושחזות וקורעת את הלילה תחושת העולם שלי מתפוררת והולכת אבודה במרווח שבין האור לחושך גם כשהפחד טורף אותי לחלוטין אני מגלף בחזי רצון להתנגד ירח ארגמני מביט בי מלמעלה גורל שאיני יכול לברוח ממנו ועדיין קול שמסרב לסגת מאיר את החושך אני אקרע ישר דרך תחושת העולם הזו כדי לתפוס עתיד שאף אחד לא מכיר מעבר למקום שבו הפחד נשאר מאחור אני רואה את המשמעות של להיות חי אל תוך השקט, אני נמס אל תוך החושך