残響回廊

赤い香炉の煙が まぶたの裏でほどける 濡れた石畳たどれば くちなしの香りが滲む からくり仕掛けの街角で 誰かのため息が跳ねた 金色の糸をほどけば 震えたまなざしが刺さる 帰れない世界の縁で 私はまだ試されてる 低い鼓動が迫って 身体の奥を叩く 次の扉が開くたび 甘く危険な熱が立つ 残響 まわれ まわれ 深く 深く 沈め 幽玄 乱れ 乱れ もう逃げられない 過ちさえ飾りに変えて この渦の中で歌い出す 灰のかげろうすり抜け 緋色の布がひるがえる 壊れた硝子の仮面が 笑うように振り返る 冷たいビードロの廊下で ひそめた記憶が軋む 触れたら最後と知りながら その先へ惹かれてゆく 落ちる 昇る また落ちる それでもまだ 止まれない 残響 まわれ まわれ 深く 深く 沈め 幽玄 乱れ 乱れ もう逃げられない 過ちさえ飾りに変えて この渦の中で歌い出す 残響 まわれ まわれ 強く 強く 開け 幽玄 乱れ 乱れ すべてをさらって ほどけた私の印だけが 最後の音へ変わってゆく 赤い・・・ 赤い香炉の煙が 名もない空へ消えてゆく

עשן ממחתת הקטורת האדומה נפרם מאחורי עיניי העצומות עוקב אחר אבני הריצוף הרטובות ניחוח הגרדניה מחלחל בפינת העיירה המכנית הזו אנחה של מישהו עלתה התר את חוט הזהב ומבט רועד חודר פנימה על שולי עולם שלא אוכל לחזור אליו אני עדיין עומד למבחן דופק נמוך מתקרב הולם במעמקי גופי בכל פעם שהדלת הבאה נפתחת לרווחה חום מתוק ומסוכן עולה הדים, סובבו וסובבו עמוק, עמוק יותר, שקעו למטה מסתורין עמוק, התערבל והתערבל אין כבר דרך מילוט אפילו את כישלונותיי אהפוך לקישוטים ואתחיל לשיר בתוך המערבולת הזו חולף על פני האובך האפרפר בד שני מניף ומתנועע מסכה של זכוכית מנופצת מסתובבת לאחור כאילו ללעג במורד מסדרון של עבודת זכוכית קרה זיכרונות חרישיים חורקים ונמתחים בידיעה שנגיעה אחת תהיה הקץ עדיין אני נמשך אל מעבר לכך נופל עולה נופל שוב ואף על פי כן איני יכול לעצור הדים, סובבו וסובבו עמוק, עמוק יותר, שקעו למטה מסתורין עמוק, התערבל והתערבל אין כבר דרך מילוט אפילו את כישלונותיי אהפוך לקישוטים ואתחיל לשיר בתוך המערבולת הזו הדים, סובבו וסובבו חזק יותר, חזק יותר, פתחו לרווחה מסתורין עמוק, התערבל והתערבל סוחף את הכל עימו רק חותמי, שהותר הופך לצליל האחרון שני... עשן ממחתת הקטורת האדומה מתפוגג אל תוך שמיים ללא שם