מכתב ללא מועד אחרון לתשובה

机の奥で　色褪せた 十年前の　青い封筒 丸い文字で「未来の僕へ」 「夢はちゃんと叶いましたか」 笑えるほどに　まっすぐで 逃げ場もなくて　息を止めた 叶えたものより　諦めた 名前ばかりが浮かんでた でも破れた　靴の底には 逃げずに歩いた跡がある 見せられない傷の数だけ 今日まで僕を運んできた 返信期限のない手紙に 今の僕を全部書くよ 約束どおりじゃなくていい ここまで生きてこられたよ 夢を叶えたとは言えない だけど夢を捨ててもいない あの日の僕が泣かないように もう一度　歩き出すよ 赤いペンで　書いては消した 言い訳ばかり　並ぶ余白 守れなかった約束より 守ってきたものを数えた 眠れない夜も　朝になり 笑えない日も　息をしてた 誰にも褒められないまま それでも僕は　ここにいる 勝ち負けだけで測れない 命の重さを今は知る 遠回りしたこの足で やっとあの日に帰ってきた 返信期限のない手紙に 震える文字で返事を書く 負けた日々まで抱きしめて 僕は僕を許してゆく 「ねえ　幸せになれましたか」 その一行が　滲んでる 幸せかどうかは分からない でも生きたいと　今は言える 返信期限のない手紙に 今日の僕を全部書くよ 約束どおりじゃなくていい 生きてここまで来たんだ 夢を叶えたとは言えない だけど僕は終わっていない あの日の僕よ　待たせたね ここから一緒に行こう 封をしないで　窓を開ける 返事はこれから　続いてく

בעומק מגירת השולחן, דהויה מעטפה כחולה מלפני עשר שנים באותיות עגולות: ״אליי בעתיד״ ״האם באמת הגשמת את חלומותיך?״ ישר כל כך, עד שזה כמעט מצחיק בלי מקום לברוח, עצרתי את נשימתי יותר ממה שהגשמתי, עלו בי שמות הדברים שעליהם ויתרתי אבל בסוליה הקרועה של הנעל נותרו עקבות הדרך שבה המשכתי בלי לברוח כל פצע שאיני יכול להראות נשא אותי עד היום הזה במכתב ללא מועד אחרון לתשובה אכתוב את כל מי שאני עכשיו זה בסדר אם לא יצא בדיוק כפי שהבטחתי הצלחתי להישאר בחיים עד כאן איני יכול לומר שהגשמתי את החלום אבל גם לא השלכתי אותו כדי שהאני של אותו יום לא יבכה אתחיל לצעוד פעם נוספת בעט אדום כתבתי ומחקתי רק תירוצים מילאו את השוליים במקום ההבטחות שלא קיימתי ספרתי את הדברים שעליהם שמרתי גם לילות ללא שינה הפכו לבוקר גם בימים שלא יכולתי לחייך המשכתי לנשום בלי שאיש שיבח אותי ובכל זאת אני עדיין כאן אי אפשר למדוד הכול רק בניצחון ובהפסד עכשיו אני יודע את כובד החיים ברגליים האלה, שהלכו בדרך עקיפה סוף סוף חזרתי אל היום ההוא במכתב ללא מועד אחרון לתשובה אני כותב תשובה באותיות רועדות מחבק אפילו את ימי התבוסה ולומד לסלוח לעצמי ״אמור לי, האם הצלחת להיות מאושר?״ השורה הזאת מיטשטשת בדמעות איני יודע אם אני מאושר אבל עכשיו אני יכול לומר שאני רוצה לחיות במכתב ללא מועד אחרון לתשובה אכתוב את כל מי שאני היום זה בסדר אם לא יצא בדיוק כפי שהבטחתי חייתי והגעתי עד כאן איני יכול לומר שהגשמתי את החלום אבל הסיפור שלי עדיין לא נגמר אני של אז, סליחה שגרמתי לך לחכות מכאן נמשיך יחד בלי לאטום את המעטפה, אני פותח את החלון התשובה שלי תמשיך להיכתב מעכשיו