הזמנת הדממה

ポストに紛れた白い封 触れた瞬間　温度が消えた 宛名はないのに　私の名を 静かな文字が呼んでいた 破れそうな沈黙を　胸に折りたたみ 街灯の影を縫って　導かれてく 鍵穴みたいな路地の奥 「来て」という気配だけが増える 静寂の招待状　開けば戻れない 息をするたび　世界が薄くなる 怖いのに　目を逸らせない 封蝋の赤が　心に火を点ける さあ　扉の向こうへ 名前のない夜へ しん…としたまま　鼓動だけが踊る 聞こえない声に　私が応える 鏡に映った私の影 一拍遅れで微笑んだ 知らないはずの香りがして 記憶の鍵が回りだす 誰にも言えないまま　大事に隠した 弱さの形を　見透かされてく 階段の先　瞬く灯り 「待ってた」と　空気が囁く 静寂の招待状　指先が震える 逃げたいのに　近づいてしまう 甘い闇に　ほどかれて 孤独の輪郭が　音もなく溶ける もう　戻れないなら いっそ　確かめたい 沈黙は罠じゃなく　合図だった 私が私を　迎えに来たんだ 閉じ込めた願いが　今 鍵になって　扉を開ける 静寂の招待状　破っても消えない 心の奥で　ずっと鳴ってた 怖いのに　美しい 闇の中でだけ　光れる私がいる さあ　その名を呼んで 新しい夜へ ベルの余韻　呼吸の残響 遠ざかる足音　そして静けさだけ

מעטפה לבנה שהתחבאה בתיבת הדואר ברגע שנגעתי, החום נעלם ללא נמען, ובכל זאת את שמי אותיות דוממות קראו מקפלת אל תוך החזה דממה שעומדת להיקרע תופרת את צללי פנסי הרחוב, אני מובלת בעומק סמטה צרה כמו חור מנעול רק התחושה של "בואי" הולכת וגוברת הזמנה של דממה, אם אפתח לא אוכל לחזור עם כל נשימה, העולם הולך ודוהה אני פוחדת, אבל לא יכולה להסיט את המבט האדום של חותם השעווה מדליק אש בלבי קדימה, אל מעבר לדלת אל לילה חסר שם בדממה מוחלטת... רק פעימות לבי רוקדות לקול שלא ניתן לשמוע, אני עונה הצל שלי שהשתקף במראה חייך באיחור של פעימה אחת ניחוח שלא הייתי אמורה להכיר נישא באוויר ומפתח הזיכרון מתחיל להסתובב מבלי לומר לאיש, הסתרתי בקפידה את צורת חולשתי, שהולכת ונחשפת בקצה המדרגות, אור מהבהב "חיכיתי", האוויר לוחש הזמנה של דממה, קצות אצבעותיי רועדים אני רוצה לברוח, אך בכל זאת מתקרבת נפרמת בתוך האפלה המתוקה מתאר בדידותי נמס ללא קול אם אני כבר לא יכולה לחזור אני מעדיפה לגלות את האמת השתיקה לא הייתה מלכודת, היא הייתה סימן אני באתי לאסוף את עצמי המשאלה שכלאתי בפנים, עכשיו הופכת למפתח ופותחת את הדלת הזמנה של דממה, גם אם אקרע אותה היא לא תיעלם במעמקי לבי, היא צלצלה כל הזמן אני פוחדת, ובכל זאת זה יפה רק בתוך החשיכה, ישנה 'אני' שיכולה לזרוח קדימה, קראי בשם הזה אל לילה חדש הד הפעמון, תהודת הנשימה צעדים מתרחקים, ואז רק דממה