אומץ הימים הרגילים

同じ改札　同じ時刻 流されるように並ぶモーニングライン 満員電車　詰め込んだため息 窓に映った顔が誰かわからない 昨日と変わらないコンビニの灯り 買い慣れたパンと缶コーヒー 「頑張ってます」とスタンプひとつ 本音はどこにも出せないまま でも胸の奥　小さなbeat しぶとくまだ鳴り続けてる I won’t give up, not today ここで終わる気はしない Break this day, break the routine 汗とノイズの向こうへ 変わり映えしない景色の中で ガッツだけは消さないで Stand up again, again and again 擦り切れた靴でも走れる 小さな一歩が　未来のshout Still alive, I’m still alive 帰り道　ネオンにまぎれる影 タイムラインは誰かの「成功」だらけ いいねの数で価値を測られて 自分だけ置いていかれた気がする 山積みのToDo　減らない未読 「おつかれさま」で閉じる一日 でも心のどこかで叫んでる 「こんなもんじゃないはずだろ？」 転んだ回数　数えるより 立ち上がった回数　覚えてたい One more try, one more breath まだやれる　まだ行ける Break this night, break my fear くたびれた心にfire 変わり映えしないループの中で 夢だけは手放さないで Sing it loud, louder than noise 誰でもない自分のvoice つまずいた跡が　明日のsign Still alive, I’m still alive Maybe I’m tired, maybe I’m lost それでも前にしか進めない Nobody knows my tiny fight それでもgood enough for me 真っ暗な部屋の片隅で 小さなhopeがまた灯る 「もう一回だけ」と呟いた声が 静かな夜を貫いてく Break my limit, break the wall 120の鼓動で叫べ 変わり映えしない今日の向こうで 新しい自分に会いに行く Stand up again, again and again 転んだ跡を誇れるように 平凡な日々を　歌に変えて I’m alive, I’m still alive 始発前の冷たい空気 ポケットの中で震えるdream 誰も知らないこのガッツが いつか世界を少しだけ揺らす

אותו שער כרטיסים, אותה השעה עומדת בתור של הבוקר, כאילו נסחפת בזרם רכבת עמוסה, אנחה עצורה הפנים המשתקפות בחלון, אני לא מזהה של מי הן אורות חנות הנוחות, ללא שינוי מאתמול הלחם שאני תמיד קונה ופחית קפה "אני מתאמצת", רק סטיקר אחד כשהקול האמיתי שלי נשאר חבוי בפנים אבל עמוק בתוך החזה, פעימה קטנה עדיין ממשיכה לפעום בעקשנות לא אוותר, לא היום אני לא מרגישה שזה ייגמר כאן לשבור את היום הזה, לשבור את השגרה מעבר לזיעה ולרעש בתוך הנוף שאינו משתנה לעולם רק אל תתני לאומץ לכבות לקום שוב, שוב ושוב אני יכולה לרוץ גם בנעליים בלויות צעד אחד קטן הוא הצעקה של העתיד עדיין חיה, אני עדיין חיה בדרך הביתה, צל נבלע באורות הניאון הפיד מלא רק ב"הצלחות" של אחרים הערך נמדד במספר הלייקים מרגישה שרק אני נשארתי מאחור ערימה של משימות, הודעות שלא נקראו ולא פוחתות "עבודה טובה", והיום הזה נסגר אבל איפשהו בלב אני צועקת "זה לא אמור להיות רק זה, נכון?" במקום לספור כמה פעמים נפלתי אני רוצה לזכור כמה פעמים קמתי עוד ניסיון אחד, עוד נשימה אחת אני עדיין יכולה, אני עדיין מסוגלת להמשיך לשבור את הלילה הזה, לשבור את הפחד שלי להבעיר אש בלב המותש בתוך הלולאה שלא משתנה לעולם רק אל תוותרי על החלום לשיר בקול רם, חזק יותר מהרעש קול שהוא רק שלי ולא של אף אחד אחר כל מעידה משאירה סימן למחר עדיין חיה, אני עדיין חיה אולי אני עייפה, אולי אני אבודה אפילו כך, אני יכולה רק להתקדם קדימה אף אחד לא מכיר את המאבק הקטן שלי אבל זה מספיק טוב בשבילי בפינה של חדר חשוך לגמרי תקווה קטנה נדלקת שוב הקול שלחש בשקט "רק עוד פעם אחת" חותך את הלילה הדומם לשבור את הגבול שלי, לשבור את הקיר לצעוק עם דופק של מאה ועשרים מעבר ליום הזה שאינו משתנה לעולם אני הולכת לפגוש את עצמי מחדש לקום שוב, שוב ושוב כדי שאוכל להתגאות בצלקות הנפילה להפוך את הימים הרגילים האלה לשיר אני חיה, אני עדיין חיה האוויר הקר לפני הרכבת הראשונה חלום שרועד בתוך הכיס האומץ הזה שאף אחד לא מכיר ירעיד את העולם מעט, יום אחד