הרכבת האחרונה אל אתמול

午前零時　最後の車両 空いた座席に　君の影 消したはずのトーク画面が ひとりでに青く灯った 駅名表示は　逆に流れ 窓の景色も　巻き戻る 「昨日へ一通　送れます」 見知らぬ通知が点滅する 終電は昨日へ向かう 君が背を向ける少し前 送信欄に「行かないで」 指が触れるたび夜が揺れる 戻したい　戻せない 一文字ごとに消える記憶 終電は昨日へ向かう 僕は言葉をまだ打てない 昨日へ　昨日へ レールが時間を巻き戻す 一文字目で　初雪が消え 二文字目で　君の口癖 三文字目には　笑い声さえ ノイズの奥へ　遠ざかる 言葉を送れば　昨日は変わる 代わりに僕らが　消えていく 空白の隣　カーソルだけが 答えを急かして　瞬いてる 終電は昨日へ向かう 君が泣き出す少し前 画面に残る「行かない」 あと一文字で朝が変わる 戻したい　戻れない 忘れてまで会いたくない 終電は昨日へ向かう 僕は一文字　削除した 一文字消せば　初雪が戻る 二文字消せば　君の口癖 すべて消したら　笑い声まで 車窓の闇に　帰ってきた さよならだけは 書き換えずに連れていく 終電は昨日へ向かう 君が背を向けたその夜へ 送らなかった「行かないで」 胸の奥でだけ鳴り続ける 戻りたい　戻らない 君との日々は消せない 終電は昨日へ向かう 僕はひとり　明日へ降りる 終着駅に　朝が差す 通知は跡もなく消えた 昨日へ送らなかった言葉 僕は明日へ持っていく

חצות　הקרון האחרון על המושב הריק　הצל שלך חלון השיחה שחשבתי שכבר מחקתי נדלק מעצמו באור כחול שמות התחנות נעים לאחור וגם הנוף מבעד לחלון חוזר בזמן ״אפשר לשלוח הודעה אחת אל אתמול״ התראה לא מוכרת מהבהבת הרכבת האחרונה נוסעת אל אתמול רגע לפני שהפנית לי את הגב בשדה ההודעה: ״אל תלכי״ בכל נגיעה של אצבעי הלילה רועד אני רוצה לחזור　אבל איני יכול עם כל אות נעלם זיכרון הרכבת האחרונה נוסעת אל אתמול אני עדיין לא מצליח לכתוב את המילים אל אתמול　אל אתמול המסילות מחזירות את הזמן לאחור באות הראשונה נעלם השלג הראשון בשנייה, הביטוי הקבוע שלך בשלישית, אפילו הצחוק שלך מתרחק מעבר לרעש אם אשלח את המילים, אתמול ישתנה ובתמורה אנחנו נלך וניעלם לצד השדה הריק נשאר רק הסמן מהבהב ודוחק בי לענות הרכבת האחרונה נוסעת אל אתמול רגע לפני שהדמעות שלך פורצות על המסך נשאר ״אל תלכ״ עוד אות אחת והבוקר ישתנה אני רוצה לחזור　אבל אין דרך חזרה איני רוצה לראות אותך אם לשם כך עליי לשכוח אותך הרכבת האחרונה נוסעת אל אתמול מחקתי אות אחת כשאני מוחק אות אחת, השלג הראשון חוזר כשאני מוחק שתיים, הביטוי הקבוע שלך חוזר כשאני מוחק את כולן, אפילו הצחוק שלך חוזר אל החושך שמעבר לחלון רק את הפרידה שלנו אקח איתי בלי לשכתב הרכבת האחרונה נוסעת אל אתמול אל הלילה שבו הפנית לי את הגב ה״אל תלכי״ שלא שלחתי ממשיך להדהד רק עמוק בחזה אני רוצה לחזור　אבל לא אחזור אי אפשר למחוק את הימים שלנו יחד הרכבת האחרונה נוסעת אל אתמול אני יורד לבדי　אל מחר אור הבוקר חודר אל התחנה הסופית ההתראה נעלמה בלי להשאיר סימן המילים שלא שלחתי אל אתמול אקח אותן איתי אל מחר