לחישות באפלה

冷たい夜の静寂に ひそやかに忍び寄る影 胸の奥でざわめく声 名前を呼ぶように響く 触れた瞬間に消える幻 逃げ出せない夢の檻 見えない糸に縛られて 抗うほどに深く沈む 闇に潜むささやきが 揺れる心を掴んで離さない 息が詰まるほどに 近づいてくる気配に凍える 囁き 囁き 影が笑っている 揺れる光の蜃気楼 掴めずにすり抜けていく 鼓膜を打つ甘い嘘 真実さえも霞んでいく 目を閉じても聞こえてくる 胸を裂くような囁き 出口のない迷路の中 導かれるように囚われる 闇に潜むささやきが 揺れる心を掴んで離さない 逃げられない緊張に 心臓のリズムが軋む 囁き 囁き 囁き 影が笑っている 「もう戻れない」 淡く光る残像に 意識を吸い込まれ 夢と現実が混ざる瞬間 闇に潜むささやきが 魂を震わせ絡みつく 溶けていくこの意識 終末の鐘が鳴り響く 囁き　囁き 永遠に続く闇へ 鼓動のようなビートが遠ざかり 最後に囁き声の残響だけが消えていく

בדממת הלילה הקר צל מתגנב לו חרש קול רוחש בעומק חזי מהדהד כאילו קורא בשמי אשליה שמתפוגגת ברגע שאני נוגעת בה כלוב של חלומות שאיני יכולה לברוח ממנו כפותה בחוטים בלתי נראים ככל שאני נאבקת, כך אני שוקעת עמוק יותר הלחישה האורבת בחשכה אוחזת בליבי הרועד ולא מרפה עד שנעתקת נשימתי אני קופאת כשהנוכחות מתקרבת לחישה, לחישה הצל מחייך חזיון תעתועים של אור מרצד חומק מבין ידיי מבלי שאוכל לאחוז בו שקר מתוק המכה בעור התוף אפילו האמת מתחילה להיטשטש גם כשאני עוצמת עיניים, אני שומעת לחישה שכאילו קורעת את חזי בתוך מבוך ללא מוצא נלקחת בשבי כאילו מובלת לשם הלחישה האורבת בחשכה אוחזת בליבי הרועד ולא מרפה במתח שאיני יכולה להימלט ממנו קצב פעימות הלב שלי חורק לחישה, לחישה, לחישה הצל מחייך "אין דרך חזרה" אל תוך בבואה חיוורת וזוהרת התודעה שלי נשאבת פנימה הרגע שבו חלום ומציאות מתמזגים הלחישה האורבת בחשכה מרעידה את נשמתי ונכרכת סביבה התודעה הזו הולכת ונמסה פעמון הקץ מהדהד לחישה, לחישה אל תוך חשכה נצחית פעימה כמו פעימת לב הולכת ומתרחקת ולבסוף, רק ההד של הלחישה גווע