מזל הקבלה

מזל הקבלה

Receipt Constellation
סינגל2025
בתוך סל הקניות, אנחה נשמטת לנוכח המילים "עליית מחירים". השיר "קבוצת הכוכבים של הקבלות" הוא שיר פופ מעורר הזדהות המתאר את חיי היומיום שבהם ממשיכים לחיות למרות יוקר המחיה. עלוני המבצעים, קולה של הקופה בשירות עצמי, והלב שזוכה לנחמה ממילה אחת של "טעים" מפי מישהו. זוהי מוזיקה שאוספת חסדים קטנים ותקווה אחת לאחת, ומאירה את "הלילה שבו מקצצים את היום כדי לקנות את המחר". אם תחברו את הקבלות ותביטו לשמיים, תגלו שם אור. זהו שיר פופ בגובה העיניים, המוקדש לכל מי שחי בעידן המודרני ומתמודד עם קשייו.

להאזין ↗

מילים (יפנית)

今日の特売、アプリの星 割引シールで地図を描く お一人様一点までの文字 カゴの中身でため息が鳴る 電子レンジの青い音 サブスクだけはまだ消せない ポイントの雨 小銭の海 笑ってるフリ 心は空き缶 縮んだパンのサイズみたいに 夢の大きさ 少しだけ折りたたむ でも胸の奥 小さな火が 「それでも行ける」と瞬く 明日を買うために 今日を削る夜 レシートの星座を つなぎ直して 値札の向こう側 見えないけれど 手のぬくもりで 暮らしを照らす I’ll be alright  we’ll be alright We’ll be alright we’ll be alright この小さな光で 電気料金のグラフの山 ニュースは今日もため息の色 値上げの文字が吊り革みたいに 揺れるたび 握りしめる指 セルフレジの無言の音声 「袋はご利用ですか?」に頷く 買わなかったものの重さだけが 帰り道で肩にのしかかる それでもテーブルに並ぶ湯気 誰かの「おいしい」で報われる ひと口分のやさしさで 心の針が少し戻る 明日を買うために 今日を削る夜 レシートの星座を つなぎ直して 値札の向こう側 見えないけれど 手のぬくもりで 暮らしを照らす I’ll be alright, we’ll be alright We’ll be alright we’ll be alright この小さな光で 割り切れない数字の端 切り捨てられない気持ちの端 「大丈夫?」って言えたらもう 半分は大丈夫だ Buy less, feel more, breathe slow 明日を買うために 今日を削らずに 分け合える何かを 足していこうよ 値札の向こう側 見えない夜も 寄り添う影が 家路を照らす I’ll be alright  we’ll be alright We’ll be alright we’ll be alright この小さな光で レシート丸めた星の球 ポケットの中 まだ温い

תרגום

מבצעי היום, כוכבים באפליקציה אני מציירת מפה עם מדבקות הנחה המילים "מוצר אחד ללקוח" אנחה בוקעת לנוכח תכולת הסל הצליל הכחול של המיקרוגל רק את המינויים אני עוד לא יכולה לבטל גשם של נקודות, ים של מטבעות אני מעמידה פנים שאני מחייכת, הלב הוא פחית ריקה כמו גודל הלחם שהתכווץ אני מקפלת קצת את גודל החלומות אבל בעומק החזה, אש קטנה מהבהבת "בכל זאת נצליח" בלילה שבו אני מקצצת מהיום כדי לקנות את המחר אני מחברת מחדש את קבוצת הכוכבים של הקבלות למרות שמעבר לתג המחיר לא ניתן לראות חום היד מאיר את חיי היומיום I’ll be alright we’ll be alright We’ll be alright we’ll be alright באור הקטן הזה הפסגות בגרף של חשבון החשמל גם היום החדשות צבועות בצבע של אנחה המילה "התייקרות" היא כמו ידית אחיזה ברכבת בכל פעם שהיא מתנדנדת, אצבעותיי נאחזות בה בחוזקה הקול האילם של הקופה בשירות עצמי "האם תרצי שקית?" - אני מהנהנת רק המשקל של מה שלא קניתי מכביד על כתפיי בדרך הביתה ובכל זאת, האדים העולים מהשולחן מפצים על הכל כשמישהו אומר "טעים" עם רוך בגודל של ביס אחד מחט הלב חוזרת קצת לאחור בלילה שבו אני מקצצת מהיום כדי לקנות את המחר אני מחברת מחדש את קבוצת הכוכבים של הקבלות למרות שמעבר לתג המחיר לא ניתן לראות חום היד מאיר את חיי היומיום I’ll be alright, we’ll be alright We’ll be alright we’ll be alright באור הקטן הזה השארית של מספר שלא מתחלק הקצה של רגש שאי אפשר להשליך אם רק אצליח לשאול "הכל בסדר?" אז חצי מזה כבר בסדר Buy less, feel more, breathe slow כדי לקנות את המחר, מבלי לקצץ מהיום בואו נוסיף משהו שנוכל לחלוק גם בלילות שבהם לא ניתן לראות מעבר לתג המחיר צל מלווה מאיר את הדרך הביתה I’ll be alright we’ll be alright We’ll be alright we’ll be alright באור הקטן הזה כדור כוכב של קבלות מקומטות בתוך הכיס, עדיין חמים