אש שועל מרחפת

朱の提灯　逆さにゆらり 鳥居の隙間　ネオンが泣いた 狐面の笑み　触れない距離で 「帰れ」と囁き　私を誘う 鈴の音　遅れて胸に落ちる 嘘の甘さが　指を縛る 結び目ほどいて　もう一度結ぶ 逃げ道だけを　丁寧に消す 狐火　ふわり　ふわり 消えて　まだ灯る あなたの影に　私は溺れて 黒い紅糸　ほどけないまま 今夜だけって　何度も言って 朝を遠ざける 護符を裏返す　罪の合図 濡れた袖口　触れたら熱い 優しい言葉は　刃の形 笑うほど　痛みが甘い 影が伸びるほど　近づくほど 吐息は白いのに　心は紅 名を隠したまま　息を盗んで 誓いをさらって　消えないで 狐火　ふわり　ふわり 消えて　まだ灯る あなたの嘘でも　私は欲しくて 黒い紅糸　ほどけないまま 「もういい」なんて　言えないままで 闇を飾ってる 救いの形を　探すふりして 壊れる音だけ　聴いていた 愛なら綺麗に　終われるはずで 終われないから　それが愛だと 狐面の奥で　泣いてるのは きっと私の方 狐火　ふわり　ふわり 消えて　まだ灯る あなたの影から　私はほどける 黒い紅糸　結び直すたび 痛みさえ　いま　祝福にして 夜を越えていく

פנסי ארגמן מתנדנדים במהופך מבעד לסדקי שער הטוריאי, אורות הניאון בכו חיוכה של מסכת השועל, במרחק שלא אוכל לגעת לוחש "חזרי", אך מפתה אותי פנימה צליל הפעמון נופל באיחור אל תוך חזי מתיקות השקר כובלת את אצבעותיי מתירה את הקשר, רק כדי לקשור אותו שוב מוחקת בזהירות רק את דרכי המילוט אש שועלים, מרחפת, מרחפת דועכת, ועדיין מאירה בצלך, אני טובעת וחוט הארגמן השחור אינו נפרם אומרת שוב ושוב "רק הלילה" ומרחיקה את הבוקר הופכת את הקמע, אות של חטא שרוולי הרטוב חם למגע מילים עדינות הן בצורת להב ככל שאני מחייכת, כך הכאב מתוק יותר ככל שהצל מתארך, ככל שאנו מתקרבים נשימתי לבנה, אך ליבי ארגמן מסתירה את שמי, גונבת נשימה חוטף את השבועה, רק אל תעלם אש שועלים, מרחפת, מרחפת דועכת, ועדיין מאירה אני חושקת אפילו בשקרים שלך וחוט הארגמן השחור אינו נפרם מבלי יכולת לומר "די" ומקשטת את החשיכה מעמידה פנים שאני מחפשת את צורת הישועה הקשבתי רק לקול השבירה אם זו אהבה, היא אמורה להסתיים ביופי כיוון שאינה יכולה להסתיים, זוהי האהבה מאחורי מסכת השועל, מי שבוכה זו בוודאי אני אש שועלים, מרחפת, מרחפת דועכת, ועדיין מאירה מתוך צלך, אני נפרמת בכל פעם שאני קושרת מחדש את חוט הארגמן השחור הופכת עכשיו אפילו את הכאב לברכה וחוצה את הלילה