ברית אש השועל

霧の小道を抜けた先 古い鳥居が月を抱く 鈴の音ひとつ夜に溶け 白いキツネが振り返る 何も言わないその瞳 凍った心をほどいてく 狐火 ゆらり ゆらり 闇に咲く淡い光 失くした声を救うように 君は静かにそばにいる 狐火 ほろり ほろり 夜が優しく変わってゆく 社殿の影に眠る風 遠い祈りが耳を撫でる 君の足跡たどるたび 昔の傷が薄れてく 明けの霞が立つころに 白い姿は霧に溶けた 狐火 ゆらり ゆらり 心に灯る守り火 出会えたことが幻でも ぬくもりだけは消えないよ 狐火 ほろり ほろり 私はそっと歩き出す

מעבר לשביל הערפל בו צעדתי, שער עתיק חובק את הירח. צליל פעמון יחיד נמס אל תוך הלילה, שועל לבן מפנה אליי את מבטו. עיניו, שאינן אומרות דבר, מפשירות את ליבי הקפוא. אש-שועלים, מרצדת קלות, אור חיוור הפורח בחשכה. כמו בא להציל את קולי שאבד, אתה שוהה בדממה לצידי. אש-שועלים, רועדת ברכות, והלילה משתנה ונעשה רחום. רוח ישנה בצללי היכל המקדש, תפילה רחוקה מלטפת את אוזני. בכל פעם שאני פוסעת בעקבותיך, פצעי העבר הולכים ודוהים. בשעה שערפילי השחר עולים, הדמות הלבנה נמסה אל תוך הערפל. אש-שועלים, מרצדת קלות, להבת מגן הניצתת בליבי. גם אם פגישתנו הייתה אך חלום, החום הזה בלבד לעולם לא יתפוגג. אש-שועלים, רועדת ברכות, ואני חרש מתחילה לצעוד.