הפעמון שקושר את הקיץ

梅雨明けの朝　川辺の道 久しぶりの　古いお社 藍染めの紐　結んだ鈴 あの日の約束　まだ残る ちりんとひとつ　空へ鳴らせば 青い涼風　目を覚ます 夏結びの鈴が鳴る 青い風を　連れてくる 打ち水　朝顔　蝉時雨 眠る小道を　駆け抜ける 離れた君へ　届くよう ほどけた季節を　結び直す 鈴の音から　開いてく 僕らの夏が　始まる 縁側でスイカを　分け合って ラムネの空を　飲み干した かき氷の　甘い雪 うちわの風に　浴衣が揺れる 提灯灯る　鳥居の先 懐かしい鈴が　応えた 人の波の　向こうから 懐かしい声が　名を呼んだ 振り向く君の　手の中で お揃いの鈴が　光ってた 夏結びの鈴が鳴る 二つの音色　重なって 祭囃子を　飛び越えて 大きな花火へ　昇ってく 離れた日々も　この夜に 優しい光へ　変わってく ほどけた季節を　結び直し 僕らの夏が　動き出す 夏結びの鈴が鳴る 今度の夏も　またここで 線香花火　ひとつ揺れ 二つの鈴が　風に笑う

בבוקר שאחרי הגשם, שביל על גדת הנהר מקדש ישן שלא ביקרתי בו זמן רב חוט צבוע באינדיגו, פעמון קשור ההבטחה מאותו יום עדיין נשארה צליל אחד מצלצל לעבר השמיים בריזה כחולה וצוננת מעירה את העיניים פעמון קשירת הקיץ מתחיל לצלצל מביא עמו את הרוח הכחולה מים מושפכים, חבצלות שחר, מטר של ציקדות רץ דרך השביל העדיין ישן כאילו להגיע אליך, הרחוקה לקשור מחדש את העונה שנפתחה מצליל הפעמון, הכל נפתח הקיץ שלנו מתחיל חולקים אבטיח בוורנדה שותים את שמי הרמונה שלג מתוק מקרח מגורד יוקטה מתנודדת ברוח המניפה מעבר לשער הטורי המואר באור פנסים פעמון נוסטלגי השיב מעבר לגל האנשים קול נוסטלגי קרא בשמי בידך המסובבת הפעמון הזוגי שלנו זרח פעמון קשירת הקיץ מתחיל לצלצל שני צלילים מתחברים קופץ מעל מוזיקת הפסטיבל עולה לכיוון זיקוקי הדינור הגדולים הימים בהפרדה, בלילה הזה הופכים לאור עדין לקשור מחדש את העונה שנפתחה הקיץ שלנו מתחיל לזוז פעמון קשירת הקיץ מתחיל לצלצל גם הקיץ הזה, כאן שוב זיקוקית אחת מתנודדת שני פעמונים צוחקים ברוח