הסימן הסודי

街の照明が点滅するたび 胸のどこかで同じリズムが鳴る タイムカードに滲む小さな違和感 メッセージの既読は黙ったまま 誰もが「普通」を装う交差点で 左ポケットだけが秘密を知っている 曖昧な笑顔の裏側　拾い集めた欠片 繋げたら地図になる　出口はまだ見えない 胸の奥で点滅する　秘密の合図 「もう大丈夫」と言えるまでの救難信号 名前を呼ぶかわりに　光らせて 迷子のふりをやめる合言葉 私たちが私たちへ送る　秘密の合図 監視カメラの死角で交わした視線 貼り紙の一行だけフォントが違う 終電間際　ホームに落ちる長い影 三回鳴って途切れる呼び出し音 偶然じゃないよね？　心は知っている 沈黙という陰謀が私たちを囲む 恐れを学んだ日々を越えるように 偶然じゃないよね？　心は知っている 沈黙という陰謀が私たちを囲む 恐れを学んだ日々を越えるように 小さく深呼吸　合図を確かめる 胸の奥で点滅する　秘密の合図 「ここにいるよ」と震える微かなモールス うまく笑えない夜を照らして 信じたい未来へ進むための 私たちだけの　秘密の合図 真実はどこか遠くじゃない すれ違うたび落ちる視線の中 陰謀は世界の上じゃなく 私の中の「黙ること」だった 胸の奥で点滅する　秘密の合図 「恐れないで」と言い切れるまで続けよう 握りしめた手のひら　震えが合図になる もう誰にも消させない　確かな光で 今　私たちが世界へ送る　秘密の合図 静かに朝が来る　消去のような 目を合わせたら　同じリズムが笑う 合図…

בכל פעם שתאורת הרחוב מהבהבת אי שם בחזי פועם אותו הקצב תחושת אי-נוחות קלה מחלחלת אל כרטיס הנוכחות ההודעה נקראה, אך נותרת דוממת בצומת שבו כולם מעמידים פנים שהם 'רגילים' רק הכיס השמאלי שלי יודע את הסוד מאחורי החיוך המעורפל, השברים שאספתי אם אחבר אותם הם יהפכו למפה, אך היציאה עדיין אינה נראית מהבהב עמוק בחזי, אות סודי אות מצוקה שנשלח עד שאוכל לומר 'עכשיו הכל בסדר' במקום לקרוא בשמך, אני נותנת לו להאיר מילת הצופן ששמה קץ להעמדת הפנים שאנו אבודות האות הסודי שאנו שולחות לעצמנו מבט שהחלפנו בשטח המת של מצלמות האבטחה רק שורה אחת במודעה מודפסת בגופן אחר רגע לפני הרכבת האחרונה, צל ארוך נופל על הרציף צלצול שנשמע שלוש פעמים ואז מתנתק זה לא צירוף מקרים, נכון? הלב כבר יודע קנוניה של שתיקה סוגרת עלינו כדי שנעבור את הימים שלימדו אותנו פחד זה לא צירוף מקרים, נכון? הלב כבר יודע קנוניה של שתיקה סוגרת עלינו כדי שנעבור את הימים שלימדו אותנו פחד נשימה עמוקה וקטנה, אני מוודאת שהאות שם מהבהב עמוק בחזי, אות סודי קוד מורס חלש ורועד שאומר 'אני כאן' מאיר את הלילות שבהם איני מצליחה לחייך כדי שנתקדם אל עבר העתיד שאנו רוצות להאמין בו האות הסודי שהוא רק שלנו האמת אינה נמצאת אי שם רחוק מכאן היא נמצאת בכל מבט שמושפל כשאנו חולפות זו על פני זו הקנוניה מעולם לא הייתה מעל לעולם היא הייתה 'השתיקה' שקבורה עמוק בתוכי מהבהב עמוק בחזי, אות סודי נמשיך בכך עד שאוכל לומר בביטחון 'אל תפחדי' כף היד שקפצתי בחוזקה, הרעד שלה הופך לאות לא אתן לאיש למחוק זאת שוב, באור הברור הזה עכשיו, האות הסודי שאנו שולחות אל העולם הבוקר עולה בשקט, כמו סוג של מחיקה וכשמבטינו נפגשים, אותו הקצב מתחיל לצחוק אות...